הדר משעול / תועים |
קורא לשובי.
תועה בין שבילים
עד בוא הסימן
בין חמה לסהר
עד נזכר פיך בשמי
והאד
בעודו חם, שובלים בי מתיר
ופורם
וחותם שם
מילותיך
הנצורות מדעתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|