|
5.11.2002
בכי בכיתי
אל עצמי
ההולך אל מותו. מת מין זמן
אנוכי בפנימיותי.
איכה אמצא דרכי,
מי יאיר לי החושך הפנימי.
גם שיר אם אקונן
לא יעזור
לנים הנפש לדעוך לאט יותר,
לא יזרז
קו הרגש לרטוט בזעמו על עצמו...
אין מוצא.
אין מאום.
אין. |
|
|
רבין לא נרצח
הוא רק נח וברגע
שקופטש יחזור
לארץ, הכל יהיה
בסדר!
טוביה צפיר,
בערב הוקרה
מיוחד לאלי
ומריאנו,
במועדון הכליף
בשכם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.