שחר האנושות / עוגן |
וכאב עטף את שנותר מליבי
הושטתי ידי הקרות אל עצמי
חיבקתי חזק
אך לא תם הקול ואת עוד זועקת
לפעמים נדמה לי שהפלגת להגן על עצמי מפנייך
לא העזת להפקיד את העוגן בידיי הבטוחות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|