עופר רון / כל נדריי ציונה |
אני מתרפק על קודש הקודשים
קבור מתחת אמונה נוכרית
אני חושב על אחיי שנפלו עלייך
ועל כך שהייתי בך כאן
ששחטנו היותנו עד אור בוקר.
תן לי שיר מתוק של ערש
שלא אירדם צבוע פנים בפאתי ירושלים
אורב לאויבי הטוב ששר קינה של אהבה אלייך
ובא אל סופו בך.
כל נדריי ציונה
קודשי השקרי איתן ניצב
תן מלל רך אל הורגי
עד נקודת האל חזור
את איתי עכשיו
והאמת משחררת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|