|
ערב שבת, פחד ראשוני
בין מציאות
רגועה ושקטה
למה שיכול להתפס כסיוט
במיטה
הבדידות
היא שמיכת פוך יותר מדי גדולה
שחונקת אותי לאטה
כמו מאהב שטני
בביקור התיחדות
המוות מתגנב לצדי בזחילה
מנשק אותי בטעם מר
של אובדן ויתמות
עד שהאויר שלי נגמר
ואני בטוחה שאני עומדת למות
החלק השפוי שבי הולך ונעלם
ואז, זה אמיתי יותר מכל דבר
ולגמרי לא זמני -
עשרה קבין של עצב ירדו לעולם
ואת כולם
נטלתי אני.
09-11/02/2007 |
|
|
"המוזה והשוונג
לא תמיד הולכים
יד ביד, לכן
כשאין מוזה יהיה
השוונג,
וכשאין מוזה
ואין שוונג יש
את נו... אתם
יודעים... יד
ימין"
מתן וילנאי
מהגג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.