ואז, בהחלטה ספונטאנית לגמרי, נכנסנו לאוטו ונסענו אל ים המלח. הכביש דוהר
אחורה מתחתינו וכמו קסם גולמי מזין את מנוע המכונית. שרנו עם הרדיו ובלעדיו.
ילדנו ולו עוד זכרון שמספיק קרוב לנצחי, שיהיה בינינו תמיד.
תודה לך.
מוקדש לאור גלבוע http://stage.co.il/Authors/47769 -
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|