אין זה שיכרון ליל קרבות.
זה מכבר חדלה תרועת ההמון
ויין הניצחון שב ונלגם אל זגו.
תשליל שמי פברואר וירחם הקטול -
עין פר המתבוססת בחלמונם הבוצי.
גם שעת נצח זו הולכת ואובדת.
נדמה שלא אוכל עוד לשאת,
ולו לרגע נוסף,
את צימאון דמם של הברואים.
מבטי מוסט אל המראה הפנורמית,
שכן עליי להיזכר גם עכשיו
שאלה אינם חיי.
הנה נהמת המנוע, האות
כי באה עת.
אני נורה, פיתיון פגרים, אל הזירה
כשגרת יום עבודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.