אפרת שמואלי / לא סתם |
כשרגליי צמודות זו לזו,
ידי חובקות את גופי,
וראשי מושפל כלפי הקרקע.
אוזני היו מוכנות לשמוע את קולו,
אך לא יכולתי לראותו מופיע על מסך הענק
שהיה תלוי מעל כיכר רבין
שעד לפני 6 שנים נקרא כיכר רבין.
להיסתכל עליו ולדעת,
שאיתו הלכה התקווה לשלום.
ולא סתם עמדתי כך, ורצוני היה לצעוק לשמיים,
לצרוח חזק- להיתפלל!
לבקש ממנו שישמור עלינו- גם מלמעלה!
ולא סתם עמדתי כך,
והרגשתי בודדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|