בליינד גוארדיין / את ואני |
בימים שחונים,
על דרכי הכורכר
בין גבעות ועצים,
בעיר ובכפר,
על ארץ ושחקים,
חם וקר,
שלם וברסיסים,
חלום שנישא
על כנפי נשרים,
כחיוך שגווע
ונחבא בצללים.
נולד מחדש
מאור יקרות,
תמים וחלש
כאור הנרות,
בחדר סגור
וחדור אפלה,
זוהר נור
קסום ונפלא,
ועל שבילי הימים
חלום שוב נישא,
על פלגי החיים
באמונה ותפילה,
את ואני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|