הרעד הזה בגוף משגע אותי.
פוערת את הפה, מחכה לצעקה שתבוא,
ונשארת עם פה פתוח כמו דג מחוץ למים:
מפרפרת, נאבקת על עוד נשימה אחרונה של מים לפני שאטבע באויר
הקר.
יש לי מין חלל פעור שמתחיל בריאות
ויורד
מטה מטה
אל בין הרגליים.
רעב הזוי
ואני לא יכולה לאכול
או לישון
או לנשום
רק הרעד הזה שמלווה אותי
הפירפור
האנקות החיתיות
ההתייפחויות
החוסר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.