|
שרעפי ערגותיי כה עזים;
קשה לשמם (לשים אותם) ברתוקות של שיר
בעוד מייחלים אל נתיבי השחקים
וצר השיר מלתאר הגעגועים.
רטיטת כיסופי לבבי -
צר תא השיר מלהכיל;
אין כלל במילים לשבור רעבי
לאהבה מהסוג שנרקם בהגיוני.
הכיצד אכלא בפתק של נייר
את האש הבוערת בקרבי בלי די?
הכיצד אנווט ערוץ לבה מותך
אל כלא-שיר מסוגר?
20/02/07 ©
|
|
|
חשבתי לקפוץ
1000 פעמים
במקום ולומר "גע
גע גע, אני לא
משוגע"(מתוך
סיפור פשוט,
מכירים?)
אבל אני חושבת
שחוץ משכנים
זועמים, אמא
מבוהלת, ורגליים
כואבות, לא ממש
ייצא לי משהו
מזה...
נכון?
אחת ששפיותה
מוטלת בספק... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.