|
משברי מוחותיי הצפים בים העצב
לא נותר ולו חלק מאוחה אחד
צבא אהבתי התמוסס חייל אחר חייל
ונותרו אך שלדים במדים
כל דמעותיי נותרו תלויות בחלל האוויר
וצחוקך הנדמה שטני ניפצן
ובין כל הרסיסים האלו
נשתררה צרחה
דצמבר 93
|
|
|
די, די, אל
תבכי. זה נגמר.
אני מודה שהכל
באשמתי. הייתי
צריך להיות קצת
יותר מתחשב
בעניין הזה.
אפרוח ורוד
ובלונדה בהלם
מול קרטון גלידה
מרוקן.
אלוהים, אפרוח,
אתה יכול להיות
כזה חזיר
לפעמים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.