עינת אוליבייר / אבן ירושלמית |
תלוי בין שלשלאות הרים
שלמדתי כל כך לשנוא
יש לי אבן ירושלמית בלב
ודקרון דק מדי
דקירת הכפור הנורא של החומה הזקופה
כעת שוכבת על גבי בתוך אלומת השמש האחרונה שאלוהים נתן לי היום
אחר כך יהיה מוות נורא.
ההרים כאן גבוהים לי, גבוהים לי מדי.
מעבר אליהם ,היא גילתה לי, שהיא עדיין מחייה.
30 ילדות בלבוש זית
פלוס אני
אמביציה להישאר
לב סרבני
צבע זר על גופי הנערי
נפש עשויה פלסטינה
הקור עושה בה שמות
מדרגות האבן אינן נעות
ליטוש ומסמור
עיצוב והקפאה
ואני?
אני מוחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|