שוב היא מרימה את הקול,
צורחת כמו מטורפת.
מזמן הפסקת להקשיב לה,
היא צועקת ואז צוחקת.

אולי היא משתגעת,
תיארת לעצמך שזה יבוא.
אין הרבה מה לעשות,
רק להמשיך ולקוות.

היא עברה הרבה,
עברה הרבה מאוד.
זו הייתה רק שאלה של זמן,
עד שתאבד את העשתונות.

עד שתכניע את עצמה,
שתצעק שהיא לא יכולה.
עד שתמשוך בך, תשאיר סימנים,
עד שתבכה לילות שלמים.

בבקשה תמתין עוד רגע,
כי עוד מעט זה יעבור.
ואז היא תיפול עייפה לרגליך,
תלחש לך שאתה גדול.

תבקש ממך חיבוק ונשיקה,
תבקש שתרעיף עליה חיבה.
כאילו לא דחפה אותך,
כאילו כלל לא צעקה.

הפנים שלה חיוורת כעת,
נדמה שאזל לה כוחה.
זה זמן לאסוף אותה אליך,
לומר לה שהיא יפה.

זה הזמן לנגב דמעותיה,
לנשק אותה ברוך.
היא צריכה אותך היום, הרגע,
אל תגרום לה לחכות.

20.2.2007