שחר האנושות / מסע צפוני |
אך השמש הפציעה כשנגלו הגלים
קולות חמש עשרה התנגנו ברקע
אינני זוכר עוד כמה פעמים
נגענו לא נגענו רק בנפשנו
נפלת לשינה במיטת ילדותך
ואני מלטף שיערך בדמיון
מביט בשנתך עד בוא החלום
הבוקר הפציע בבית זר
תחושת ערפל ליוותה את עיניי
איש דיבר על טיפשות, על מנהיגי העולם
ואני רק הנהנתי כי במחשבותי רק את
שעת צהריים במורד ההרים
בדרך אל ההר הפרטי שלנו
הגענו אל בית סוף סוף מוכר
ונגענו קרוב
כך החל
המסע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|