איך ששנה חלפה,
נשארת עם אותה מחלה,
אתה לא מסתכל קדימה,
פוחד להפגע.
השעון שלך מראה,
קמטים וחרדה,
החול שלך שחור,
הזמן שלך עכשיו
עוד לא נגמר,
לא, זה עוד לא נגמר,
את לא מבינה,
איך שזה כואב,
איך שזה נראה,
כי זה עוד לא נגמר,
עוד לא נגמר,
וכמה שתנסו אני אחזור,
עוד לא נגמר.
תסתכלי עכשיו במראה,
על העיניים, כמו ביצה,
זה אני שטובע,
זה אני שיודע
שאת לא תשכחי את השנים,
שאת לא |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.