ציפורית הנפש / עקדת שירה |
שירתי משליכה עצמה על מזבח המלנכוליה- בוערת לעולה. מילים באדום מהוסס גוססות בלהבות עד למוות המוחלט ושוב נולדות מחדש מניבות עצמן לדעת. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|