אביחוס חסין / ריקנות |
מוצא עצמי זרוק עירום,בלי בגדים
נטוש על קרקע נטולת רחמים
דמעות רטובות ספוגות באדמה
כניסות לרחובות שאין שום יציאה
תלוי באויר בין אדמה לשמיים
חי ולא חי, בלי חיים בינתיים
לא מוצא נחמה, ולא מוצא השלמה
לחסר הפנימי שבתוך הנשמה
כינורות מתנגנים ומזכירים לי אותך
כמו אגדת ילדים שהכול בה מופרך
חושב ונרדם חולם ובוכה
כמו סיפור אהבה בלי הסוף היפה
ושוב אני נתפס שבוי בתוך קסמייך
ושוב אני נדהם ומוקסם משני עינייך
הכול מרגיש חסר וריק מכל סיבה
מול עיניי זה התפורר
נשארה רק התקווה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|