פ. עמית / טבע האדם |
והשביל בין השדות,
והשדות בוערים.
ואחרים הם בשדות,
וצועקים הם לעברו,
ולעזרה מייחלים.
והאדם ממשיך בשביל,
ולא חש לכיוונם,
והם רואים.
והאדם אינו בשביל,
וגם הוא בשדות
והשדות בוערים.
והם אינם עוד בשדות,
בשביל הם מתהלכים,
ורק קוצים.
ובעוד נשרף הוא בשדות
מייחל הוא לעזרה
ואין תשובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|