צועניה אבודה / אהבה מרה |
קור שמחלחל פנימה
כמו חייה אשר טורפת מבפנים
הפחד נוגס את התפוח
שאכלתי לפני שעה
גופי מצטמק
ומתנפח
כמו בלון שלפתע מתפוצץ
ולו רק היה יכול
לטוס כעוף בשמיים
היה חוצה את העולם
בשביל לקטוף פרח
ולו הפרח היה נובל
הייתי מבינה
שאז באותו יום כבר נגמרה האהבה
אבל איני יכולה לעוף
וכל הפרחים בשדה הניבו באושים
ולא נותר לי אלא
לבכות על אהבה מרה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|