|
הפחד הוא הדממה חסרת ההד
בין קירות ריקים.
את נושמת תקווה מצלצול מקרי,
משרטטת עולם אחר לרגע-
נשיותך מתעוררת
חזה מזדקף
וריח פרחים תחת הגוף בתמונת כניעה.
הפחד מפזר שאלות על ידיות חדרים
לפתוח אל חשיכה מחולקת
למראות של בדידות.
העצב נוטף אל עפר
כשאת גולשת למילים,
נותנת לרעב לגמגם במקומך,
אוספת צחוקים של אחרים
לדשן את עצמך. |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.