|
הפחד הוא הדממה חסרת ההד
בין קירות ריקים.
את נושמת תקווה מצלצול מקרי,
משרטטת עולם אחר לרגע-
נשיותך מתעוררת
חזה מזדקף
וריח פרחים תחת הגוף בתמונת כניעה.
הפחד מפזר שאלות על ידיות חדרים
לפתוח אל חשיכה מחולקת
למראות של בדידות.
העצב נוטף אל עפר
כשאת גולשת למילים,
נותנת לרעב לגמגם במקומך,
אוספת צחוקים של אחרים
לדשן את עצמך. |
|
|
למה לסימן שאלה
קוראים סימן
שאלה ולפסיק לא
קוראים סימן
פסיק?
זה הכל הקמץ הוא
והחטפתח במאפייה
מול הסגול, שנים
שהם יחד עם
הסימן קריאה
מנסים לעשות
מונופל, איפה
החולם כשצריך
אותו, אם הייתה
נקודה זה לא היה
קורה.
ערד עזמוביץ
בסלוגן לא קריא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.