|
הצמרמורת הזו
עולה במעלה הגב העליון
דרך שרירי הצוואר אל חלל ההכרה.
משדרת פחד וקור אימתני
שפה קדומה של זוחלים
הכמהים אחר חום השמש.
אבני הבזלת צרובות קיץ
מיבשות את טיפות המים מגופי
אוחזות בבשרי חידודים, חידודים. |
|
|
אתמול המשיח
הגיע.
צרחתי עליו למה
הוא מאחר כשאני
רעב כל כך,
ובסוף שלחתי
אותו בלי טיפ.
במבט לאחור,
אולי לא הייתי
צריך להחמיר
איתו.
מה הוא אשם
שהחמור שלו לא
סוחב בעליות?
אפרוח ורוד,
היכונו לביאתו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.