כשתעמוד מולי יאלמו
מילותיך אך שתיקתי
רק החלה. אין בפיך
מילות עידוד נוספות.
פברואר גשום וקר
הוא זה העומד בפתחו
של שער התבגרותי
הכואבת.
אל נא תחמול עלי,
בעיניך רואה אתה
את תחילת מסעי
הנרגש, הנרעש.
רגילה אני להתהלך לבד.
מכירה את השבילים
ואת ריחות הדרך המוליכה
אותי אל עצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.