|
נכנס למדיטציה
היום אני משמיט
משפט מדברי
מדבר פחות
מחר אמחק
שתי פסקאות
מחרתיים אפחית
פרק שלם
עד השקט.
הנה הולך יום
ואני בא
בין חילופי דברים
משמעותיים
חסרי תוכן
עמומים
ארצה לומר
דבר מה
חכם
טיפשי
סתמי
מגרוני לא תצא
אנחה.
אני שומע קולי
בדמיוני
כמו מישהו
שהולך על
מיתרי קולו
עד סוף
המציאות
מקשיב לשקט
שיצר
כמעט מקווה
שהגולם יעלה על
יוצרו. |
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.