שיר מהיר לגבי טירוף, ללא קטעי מעבר:
השיגעון הוא משפחתי
למשפחתי יש יד
ורגל
ועשר ציפורניים חדות
שיחרצו ממני עור כאוטי
דרכו אוכל להשתחרר
מקליפתי לתמציתי
אוכל לזלוג כמה שארצה
וריח מחלקה סגורה יהיה לי
גם חלוק ולבנים
סוף סוף לבנים
דרכם אוכל להשתחרר
מידי האחים המומחים
אל גג הבית
הופס לרחוב
איש השיחה נשבר:
כשאגיע לגשר אחצה אותו
או שאנתק את כבליו
וארחף בתהום בידיים וגוף
כשאגיע לגשר
אשרוף אותו
חבלים וקרשים
אזרוק את עצמי למסלול האוויר החם
ומשהו יצפה לי מעברו השני של הגשר
על קצה תהום אחר משלי
איש שיחה מחליט החלטה:
הפסקתי לבנות
גשר לאחר
הפסקתי לקנות
רגש לאחר
התחלתי לרצות
רגש מאחר
אולי רק
גשר אותי
רק
גרש אותי
כמו שרק אתה יודע
קר כמו שאתה יודע
איש עוצמה
איש עוצמה
מחנך את עצמו
במכות חשמל
לגזע המוח
איש עוצמה
מכה את עצמו
בכידון מפותל
בבטן בכוח
אנשי מראה
מחזיקים אספקלריה
ומתבוננים שוב
ושוב
בעצמם במראה
פניהם דלקות
צלקות
והמראה היא רק פתח
דק או צר
או ענוג
דרכו אפשר לשחרר בכוח
את התשישות
בקריינות ממלכתית
נטולת פניות
המטרה מקדשת את האמצעים
בטקס קטן
כל מה שאפשר להשיג-
יושג
עבריינית או לא
ללא התבגרות
אבל הדרך חייבת
להיות חשובה יותר
ממטרת העל
כך חונכה
מתוך שינה, שאלה לנערה הקופצנית:
האם קפצת בגלל השקט?
אולי השתכנעת שעדיף בתהום
אפילו להימרח באספלט מלא חום
שהניחו פועלים ערבים
אתמול והיום
אולי בחרת לשתף את הכביש
בסיפורך חסר התום?
הגשרים לא הובילו אלייך
ומיתתך הייתה מיתת יתום
וכנראה וויתרת על הקפיצה
ומתת כך, פתאום
ניסוח אבהי דתי:
כולנו יצורי שמיים
שמימיים
חסרי מטרות על
וכל ניסיון לשנות
את תוואי הפעולה
ייחשב בגידה
כולנו
מלאי שמיים
ורוח אלוהים
מעיפה אותנו
לכל עבר
הרחקרוב
משהו מן המקורות:
חלמתי את סיפור העקידה
ברקע הר סכיזופרני סגול שחור
שבסיסו חריץ עין אדומה
וראיתי יותר מדי בחלומי
עקידות מרובות פנים
ואיברים ריחפו סביבי
בהמטרה קולעת בול
כל עוד צייתתי
כל עוד צייצתי
ואחר כך לאלוהים ירד אל הארץ
וענה לי על הכול
ובחלומי בדיאלוג האלוהי
הבנתי שגם השירה שלי
היא טכניקה
היא הבעת יכולת
מיומנת משוחזרת
בדרך משוחררת
רוב הזמן
הבנתי
שלא הייתה מתקיימת
בלי לימוד עיקש נינוח
של העניין כולו
משהו לאהובתי, אחרי השינה:
ישנם גם חלומות בהם אינני משסף
מסתבר שישנם חלומות
בהם אני לוחש ומלטף
ומחזר אחרייך ברוך עודף-נוטף
בלי גרזן מקרקף
ישנם חלומות בהם אינני מומת
מסתבר שישנם כאלה
בהם אינני ילד-בר נשחט
וכל גופי מורגש כמעט |