|
היא הולכת בעיניים מכוסות
צועדת מענן לענן
והעננים- ברזל יצוק
רק הצלילים מתגנבים בחשכה
התקווה גוררת אותה בשערותיה
מורידה אותה אט אט שאולה
והשאול- גן עדן מתוק
אם תפקח עינייה- ישיל הגיהנום את מעטה התמימות
אך אלה- ישארו עצומות
עד יגיע גשם |
|
|
"אה, חיבור? אני
יכול סלוגן!"
(ץ סופית, מתוך
ספרו - "דברים
שאסור בשום אופן
לכתוב בבגרות
בהבעה") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.