|
אחרי שהוא הלך
הייתי כמו מישהי
שמנסה שוב ושוב
לתפוס בכפותיה
את התחושה החמקמקה הזו
של עצם נוכחותו
והייתי כחתול
המסתובב סביב עצמו
ומנסה לתפוס את זנבו
בהתחלה זה נראה שובבי משהו
וחמוד,
אבל ככל שהחתול ממשיך וממשיך
להסתובב סביב זנבו ולא חדל
הוא נראה פחות ופחות חמוד
ויותר ויותר משוגע
נובמבר 2000 |
|
|
יום יבוא
ואלוהים יתפוס
את ניטשה, ואז
יכתבו ספר בשם
"כשניטשה בכה".
או אולי להפך.
"השנון" מגלה
עתידות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.