"כשתגדל", אמר לי אבא,
"לא יהיו עוד מלחמות,
לא כאב, חשש או פחד,
לא אויבים ולא גדרות.
רק שמיים ושלכת,
תכלת במרום רקיע,
כה רך יהיה העשב
כשהאביב יגיע.
אלפי כפות נשואות אל על,
קולות שרים תפילה,
במקום חרב- את ומגל,
אכן, זה יהיה נפלא!"
אך חורף חורף רודף,
והנה אני במדים,
מוכן ללחום ולגרש
את הרוחות והשדים.
וכשהשנים תחלופנה ,
כשיגיע הזמן,
מה אומר אני
לילדי הקטן? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.