|
בין תקווה ויאוש סובבים חיי
עיתים כסומא בלב מערה
הרואה נצנוץ בהרה באפלה
ואינו יודע אם זו רכבת היאוש
או היציאה.
מקורותיי פסו, כספי אזל.
כבר ירחים ארוכים
נמשכת דרך החתחתים
אלי אותה משרה נכספת
שתהפוך את מערתי לאורה רושפת.
בין תקווה ודכדוך מתנהלים ימי,
כקליפת אגוז על זרם מים.
השינה טרופה - ממני נקטפת בחלום עוועים
בציפייה ותקווה ליום אחר
אני מתייסר - עייף האוותר? |
|
|
אהבנו לשכשך
במים הקרירים
ולגעת אחד לשניה
בדלדולי העור
שבין הרגליים.
"זה לא ביצים"
היא אמרה לי,
אז בלעתי אותם
בלי לחשוב
פעמיים כדי שלא
תרגיש לא בנוח.
אביה האיום
בזכרונות מכלבתו
האהובה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.