|
בין תקווה ויאוש סובבים חיי
עיתים כסומא בלב מערה
הרואה נצנוץ בהרה באפלה
ואינו יודע אם זו רכבת היאוש
או היציאה.
מקורותיי פסו, כספי אזל.
כבר ירחים ארוכים
נמשכת דרך החתחתים
אלי אותה משרה נכספת
שתהפוך את מערתי לאורה רושפת.
בין תקווה ודכדוך מתנהלים ימי,
כקליפת אגוז על זרם מים.
השינה טרופה - ממני נקטפת בחלום עוועים
בציפייה ותקווה ליום אחר
אני מתייסר - עייף האוותר? |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.