עמי אור / את |
במקום בו שוכן עכשיו רק כאב
במקום שבו בודדים חשים
קשרים כה עמוקים ועזים
וייסורי אהבה כה קשים.
עכשיו רצית להיות לבדך
והשמש שלי שקעה בהלכך
ונותרו לי לעד רק זיכרונות
צפונים שם עמוק מחכים לבאות.
כמהה ומשתוקק לנפשך לגופך
מתגעגע נואשות לחיוך ולשיחך,
חובק נפשך וגופך בזיכרוני.
בעיצומו של קיץ נשר לו עלעל,
והרוחות הקרות מנסרות בחלל,
ואהבתנו, רחקה ולא מתה, (כך מקווה אני),
התשוב בעתיד ללבלב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|