מירב לאלו / חומה |
והאבנים הכבדות מתחילות להתפורר,
מראה בהיר נראה מהסדקים.
וכל הזמן פחדים חדשים עולים
ומנסים למלא בה את החורים,
אבל היא ממשיכה ליפול
ומזהים כבר את הנוף.
הוא בהיר מידי בשבילי
הוא לא הנוף שלי.
החומה שלי נשברת
זו שבנויה משטף הדמעות שהתפרץ אחת לכמה זמן
העבר שלי בנה אותה
והעתיד שלי מוכן להרוס אותה
אבל אני עוד אוחזת בה
באבן הגבוה ביותר שלה
ומונעת מעצמי את הנוף הזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|