|
הוא ידע את הרוח הנושבת מעינייך
כניחוח חציר בשעת בוקר מוקדמת
כבוהק אור המסמא לב אנוש.
אחר כך השבילים יצבעו באור שקיעות
כמסך כבוד לאור הכוכבים
והתבל תיחשף במלוא הדרה.
הימים יעברו רקיעים
כשעון קוקייה מזדקן
כמשקעי חול בקרקעיות אגמים. |
|
|
תגידו, באמת
הפסקתם את
הייצור של
השקיות חלב עם
העכבר המת
בפנים?
אפרוח ורוד,
לקוח מאוכזב,
כותב לתנובה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.