|
הוא ידע את הרוח הנושבת מעינייך
כניחוח חציר בשעת בוקר מוקדמת
כבוהק אור המסמא לב אנוש.
אחר כך השבילים יצבעו באור שקיעות
כמסך כבוד לאור הכוכבים
והתבל תיחשף במלוא הדרה.
הימים יעברו רקיעים
כשעון קוקייה מזדקן
כמשקעי חול בקרקעיות אגמים. |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.