|
שולית הקוסם
נעה בין ארונות החדר בחשאי
הדליים עמוסים לעייפה.
המסדרונות חורקים שירה
הקירות מתפוררים למלחי אדמה
מינרלים חדשים של עוצמה.
האבק נאחז בקורי עכביש
הזוהרים מבעד לקרני האור
האוויר נהיה כחול אפור. |
|
|
ככל שאני חי
יותר זמן, אני
שם לב שאולי אני
לא האדם הכי חכם
בעולם, אחרי
הכל.
יוצר ברגע של
רצינות כואבת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.