בימים שהיו השדות הירוקים
שנשקו לקרני שמש בהירים,
במימי הנהר שהיה שופע וגואה
היו פעם השמים תכולים וענוגים
מצויירים בעננים רכים ולבנים.
כולנו קשורים לאותם עננים ושמיים
לכל גל בנהר ונוגעים בכל קרן של שמש.
היום נעלמו גם הנהר שהיה שם בגיא
גם הקרני השמש שבשמיים, במשוב רוח יחיד.
לעולם לא תדעו מה גרם להכל להעלם
ואני, איך אחפש כשיש עננים אפלים בלבבי.
יודעת שלא אמצא תשובה
שום דבר לא נשאר שם עבורי,
אחכה שתחזיר לי את הנשכח
לא אוכל לשמח את הלב ולא את שלך
שעדיין מטייל בדרכים,
תן לי להחזיר את השדות וקרני השמש החמימות
שיהיו שוב מנת חלקנו כבעבר. |
