לילות ארוכים בהם אני קורא לאלוהים לקחת את נשמתי,
הטשטוש הרגיל פג, והמציאות חדה, כה חדה,
מנקבת אותי גוף ונפש, מצמידה אותי למיתה הפנויה הקרובה,
מעין הבטחה לבאות,
כלום,
לא מוות ולא חיים,
הליכה מכאנית וחיוכים.
יש לחבוש את זאת הרוח,
המקיאה עצמה
בשעות הלילה
עת נפשות נחות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.