הם עומדים שם מולי כיאלו כמו מראה
שונים ממני בצורה מוזרה
אותם מחשבות, אותם כאבים
בכל זאת כל כך שונים
מדברת איתם אך לא כמו כרגיל
חושבת איך מילה לא טובה לא להחשיל
כי הרי לכבד אותם הכי קל בעולם
אך לכבד אותנו זה כבר המון בשבילם
איך אותו דבר אבל כל כך שונים
איך על אותו דבר אבל לא אנחנו חיים
הלוואי והייתי מבינה מה הולך בראשם
כל כך קל אבל כל כך רחוק להגיע לשם
עוברת שם כל חיי
אך לא יודעת מה עובר לפני
איך לא הכרתי, איך לא ניסיתי
איך שללתי, איך טעיתי
אך הם גם בכוח שוללים את חיי
חושבים שהדרך שלהם טובה אולי
מנסים להבין אבל לא מבינים מראש
חוששים ממה שאין להם לחשוש
אולי הפחד הוא אמיתי
אולי הבילתי נמנע הוא יותר מכל אפשרי
אולי אנחנו אלה שצודקים ולא טועים
אולי אנחנו ניתן להם את החופש שלהם הם מצפים. |
