מר-דמעה עוף,
לשערי גיהינום,
כלבה תלת ראשית,
בפתחי גן-העדן,
נפש-מחול,
נשף-חשק-וגוף,
אש, אש,
ולחדול...
תני לקיסר אלוהים
לאלוהים את הילד,
נאמן ואוהב,
רצה כלב.
לא תמיד אותנו
יצקה אהבה...
אם-צעקה,
מרדימה בך, כלב
קיסר, אלוהים,
וגם ילד.
"לך ילד,
את אבא תאיר,
הגיע יומו,
שירדים את הכלב."
16.02.2007 חולון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|