מבטי מתברג בחמה
יראת כבוד למושלת
אנוכי סובל
מעיוורון
מזוקק בקרן אור
מתקצרת ונוטרת
לעברי המוכתם במשקפיים כהות
סוליית לב מסומנת באדמת כורכר
צועקת "אדום אדום" אך עודני ממורמר
כשנשבר אז אספתי
כשנגמר אז התחלתי
לספור את השניות
פרפרים בבטן
כחלום בלהות
קם מהמיטה הזוי, מחלת הירח
מנשק את הקיר ומהר שוכח
מהו הסדר הנעוץ בלבך
כשהנצח משקר
כמו רצח מנקר עיניים
בפסיפס מאויר
היכן מתחילה האהבה
היכן היא מסתיימת
בגיר, בציור תמים
או סתם באיגרת
עוזבת אותך,

כתבה הנוטשת לננטש
וזימרה סוף.