1
אני חוזרת אל הבית
שהוא בית ולא דירה,
אל העיר שלי שאני מכירה בה
כל פינה וכל כוך ,
מהעיר שאיני מכירה בה אפילו אחוז
אך מרגישה בה סימולטנית
גם בבית גם בחו"ל,
והשפתיים שלי פשוקות
מדברים שקרו בלילה ומדברים
שטוב שלא הספקנו
(נדמה לי שפגשתי הלילה
את ירושלים של מטה,
וזה היה כואב ומחזק בו זמנית).
2
אני מתיישבת ליד נערה דתייה
והיא קוראת תהילים וגם אני רוצה
להתפלל פתאום לשינה טובה בלילה,
כי אני לא ישנה
כבר ארבעה חודשים,
אני לא ישנה וזה נראה לי פסול
(גם לך.
באמצע הלילה לקחת שתי שמיכות
ועברת לסלון)
3
אתה מדבר איתי בריאליזם
ואני חולמת בהקיץ
אנחנו תמיד בזמן הלא נכון,
תמיד בזמן הלא נכון,
כנראה שאין זמן נכון
(יש לך זמן אחר עם מישהי אחרת.
אני כרת, כרת ובל יעבור)
4
הנוף מהחלון מהפנט אותי
על אף שזו הנסיעה השנייה השבוע,
(נסעתי כדי לחזור כדי לחזור
בזמן)
ואני לא יכולה שלא להסתכל:
יש שקדיות במקומות הנבחרים
ועשרים סוגי ירוק שהספקתי לספור
לפני שפסקתי,
כי לספור זה לאמוד את השמחה
ומה שאומדים אובד
5
הנערה סוגרת את הספר ומנשקת
אני פותחת את הלב-ראש שלי לראות
איך הכל בזמנו מגיע
איך יש
עליון על כל הארץ
16/2/07 |