מאשה מלר / מוות |
ומר הכאב בגוף הדואב.
לאט דואכת האש שבפנים,
להט הקרב נשכח עם השנים.
קשה כך למות, רחוק ולבד,
איש לא ינחם מבט שאבד.
דועכת הנפש ללא נשמה,
חשיבות הרגע מזמן הועמה.
מר הגורל שהביאהו לכאן,
ונשמתו עוזבת, לא ידוע לאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|