הוא אמר שאני מתה עליך.

וכן, צחקתי.
כי אני יודעת שזאת האמת.
אבל עכשיו, בדיעבד...
אני כל כך רוצה שזה יעלם.
אני חוזרת על עצמי כל הזמן
ואומרת שפגעת בי המון.
אבל לא לא הפסקת עדיין לפגוע,
ואתה בכלל לא שם לב.
אני מדברת איתך,
שומעת אותך מוציא מילים מהפה,
ואני פשוט לא מאמינה לך-
אולי כי אני מכירה אותך,
אולי כי אתה פשוט יותר מידי ברור
אבל זה לא משנה-
אתה יוצא פה השקרן
ואני...אני יוצאת המטומטמת הזאת
שנופלת בקסמים שלך תמיד
כל פעם מההתחלה.
כמו איזה ילדה קטנה ותמימה.
אבל אני לא רוצה לחשוב שאני תמימה.
בטח לא שזה בהקשר שלך.
כי אתה כל כך יודע לנצל את זה-

ובמקום להעריך את כל מה שאתה מקבל ממני-
אתה פשוט חופר לי בורות
רק בגלל שאתה יודע-
שאני תמיד אפול בהם.