רן זפר / תאטרון רדוף רוחות |
מבט שטוח, אור מוחזר
אל תוך עיניי, עולם אכזר
נסחף עמוק
אל תוך מקום
בו לא אהיה יותר מזר
זרקור פתוח, אור ישן
וכמו צורב בי עוד סימן
עוד אות לבוא
עתיד שבו
אמות שוב על במת הזמן
אויר מתוח, כמו חולף
דרכי- אדון גורל טורף
את הקלפים,
את המתים,
ורק חיי אינם חולפים
צינת הרוח בין צללים
על פני עבר רווי קרעים
וכמו חלום
שחור, כבוי
ניתנה במה לרפאים:
מסך שמוט, דלתות סגורות
בתיאטרון רדוף רוחות
כולם הלכו
ועוד מעט
עולים להצגת חצות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|