|
ואחרי הכול
מעינות צדק ומוסר
כמי ביבים זורמים לרגלינו.
הכול חולף
עם טיפות הגשם על אדן חלוני
אל האדמה הנוראה הזאת.
אל תביטי לאחור
פקחי את עינייך לאור הכוכבים
אהובתי שלי. |
|
|
אז תפסתי את
מיכלי, את
טושטוש, את
צפיחית הדבש ואת
זאת שאהבה את
התל-אביבי...
פשוט תפסתי אותן
מהקרסול והפכתי
אותן.
השניצל
הופך את היוצרות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.