עת נגסתי מפרי הדעת,
נוכחתי כי טעמו מוכר,
משכר ומבלבל, בראשיתי.
לשם תיקון, הצעתי לך מבשרו,
ואת נענית.
עמדנו עירומים וחשופים,
פוחדים ונרגשים,
והבטנו.
נפלאות הבריאה מתגלמים בך,
ביופייך, בקסמך, בעדינותך,
אך אות הקין עוד רובץ על מצחי,
ועל האיסור שהפרנו יהיה קשה לכפר.
את אומרת שהכל הבל הבלים,
ושהחרב לא תתהפך לעד.
דעי שלא תעזבני התקווה
שגן העדן יושב בשנית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.