תודה ענקית לכל האנשים המקסימים, לכם, שליוויתם אותי במסע
המרתק והמרגש שעברתי.
כתבתי את הסדרה הזו, שבוע אחרי שבוע, מתעדת על פתקים קטנים
חוויות, הרגשות והתרגשויות גדולות, של הריון ראשון.
ארבע שנים אחרי, אזרתי אומץ והעלתי את הסידרה ל"במה".
עבורי זו היתה חוויה ממלאת ומרגשת כמעט כמו ההריון עצמו.
התגובות, ההזדהות והעצות הטובות, גרמו לי "לחיות מחדש" את
התקופה ההיא ולהנות מכל רגע...
באורח פלא, השבוע בו התפרסם הקטע האחרון בסידרה, היה השבוע בו
ילדתי את בתי - בכורתי - אהובת ליבי, ארבע שנים לפני כן.
אני שמחה ומודה על שעקבתם בנאמנות ו"סחבתם" איתי את ההריון הזה
ומאחלת לכם שתמשיכו ליצור (ילדים ושירים) כי זה, זהו, טעם
החיים!
שלכם באהבה,
נועה ש.
