|
מטריף בי ידייך כעלה סתו הנושר
בעורפי כרוח דרומית הלופפת
מותניי בידיי הבזלת בעדנת העוצמה
שבך.
עד שעיני הדומעות מעונג יוכלו להזין
גן פרחים לרוויה
אוחז בלשונך אוצרות מגופי הלוהט
בערגה לאיבוד החושים בתוך גופך
הנמס למגע יד חמה השלוחה כהזיה
שבי.
עד שעיני הדומעות מעונג יוכלו להזין
גן פרחים לרוויה
מלחש בעדנה מילותייך המוצפנות
באהבת בשרים המחניקה אנקותייך
הרוויות בלשוני המתמזגת
בך.
עד שעיני הדומעות מעונג יוכלו להזין
גן פרחים לרוויה
מתמזג בתוכי כאלה היוצקת שיקויי
אהבה במסתרי הליל הנושק לכוכבי
הרקיע המפעפע
בי.
עד שעיני הדומעות מעונג יוכלו להזין
גן פרחים לרוויה
24/11/01 |
|
|
כוסאמק, נפל לי
הג'וינט לבירה
אמא תרזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.