זוגות אוחזי ידיים, קמוטי פנים
עוטי צעיף וגלימת משמנים
בכל מבט - הם מקשיבים
מתהלכים צרובי שמש
זוכרים, כי צפו בריקוד הזאבים מול הירח,
שוב מיין השכחה אינם סומאים.
בכל שעל - נגיעה ברגש רחוק
לכל שיעול - מוסיפים תפילת כבוד.
מיתריהם למדו להזדקף מול השדים
הם חרשו השדות, ותפרו הטלאים.
הם חובשים על החוטם - משקף מבית האלוהים.
רוו מכוס ייסוריהם, שקטה טינתם,
ליבם קל, ומתמזג בשבילי העולם.
זוכרים כי השיטו עפיפון ישן
בשמיים טרופים,
ועתה -
דמעתם לניגוני ילדות,
עוטפים נכד קט בפרחים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.