Water, water all over my head. Cold water & I'm
swimmin'. Icy water,
I'm so cold, I'm freezin', I gonna die, can't move, very
strong pain,
keep swimmin', keep on swimmin'. So much water. So cold. No
air, no
'time to breathe, no time! No time at all - I'm chokin
-"על מה אתה חושב?"
היא שאלה והזיזה את השער השחור שלה אחורה עם יד שמאל, היה לה
חיוך מושלם, קצת נבוך כזה.
"מה?" - חייכתי בחזרה                 "אמא!!" -  צרחתי בכל
הכח.  -     " א - י - מ - א -! "   צרחתי עד שנגמר לי האויר
ובכיתי וצעקתי ודפקתי עם הראש בשולחן עד שהרגשתי את הדם נוזל
מהמצח לעיניים, זה בטח הרגיע אותי.  "כלום, סתם..." מלמלתי
- ישבנו ליד השולחן במטבח בדירה שלה, השותפה שלה נכנסה מדי
פעם בהתנצלות בעיניים. כולם כל-כך עדינים פה חשבתי לעצמי
ואמרתי בשקט - "על מה דברנו?" כי משפט כזה יכול להיות מלחיץ אם
לא אומרים אותו חמוד, אז אמרתי אותו חמוד - לא בעיה אם יודעים
איך לעשות את זה. היא חייכה עוד אחד מהמדהימים שלה, "על שום
דבר מיוחד" - היא אמרה - "אבל אפשר לדבר על ארוחת-ערב". "אפשר"
- חייכתי. נפלתי על הרצפה מחרחר,משתנק, נאבק על עוד טיפת אויר.
התפתלתי בכל כוחי, תופס את הצואר בכח עם הידיים, כל הגוף שלי
מכוסה זעה אני נחנק אמא אני נחנק!! לא יכול לצעוק אפילו, כל מה
שיוצא לי זה חרחור מוזר וריר על הסנטר - אני אשתגע, "אני עומד
להשתגע" אני אומר לעצמי ופתאום זה מצחיק אותי, אני יודע שאם
אני אצחק עכשיו זה ישמע כמו דרקולה בטריפ אז אני מנסה לא לצחוק
אבל בכל מקרה אין לי אויר ואני משתעל ומרגיש את הראות שלי
נקרעות מבפנים ומבין הריסים הדבוקים והרטובים שלי אני רואה דם
על הרצפה איפה שהשתעלתי, דם ועוד משהו לבן שקוף כזה ואני יודע
שאני בדרך למות, זהו.
"אפשר לצאת ואפשר להכין פה, איך שבא לך" - היא אמרה,
"להיפך" - אמרתי מיד - "איך שבא לך" - אתם מבינים שזה בא לי
טבעי..
"נראה לי שאת מעדיפה לאכול פה, נכון? אז נכין פה בכיף"  היא
פשוט מקסימה, אתם לא ראיתם אותה אבל איך שהיא אומרת:"בסדר"
ומחייכת כל החדר מתמלא פרחים מכל מיני צבעים.