|
ליל אחר ליל ישנתי ערה
כדי שיהיה מי שישמור אותי.
והייתי לי אם ואב ואחות.
יום אחר יום גנבתי תנומה
כדי שהשמש לא תשרוף אותי.
והייתי לי צל ואגם ומראה.
איש אחר איש נישקתי כואבת
כדי שיהיה מי שיבכה עלי.
והייתי לי סם ובורות ומפלצת.
יד אחר יד הושטתי נפרדת
כדי שיהיה מי שישכח אותי.
והייתי לי נר ואבן מצבת. |
|
|
היום, כשעמדתי
לצאת, החתול שלי
הסתכל עליי
ונבח. "חתולים
לא נובחים,
טפשון", אמרתי
לו. "בטח שכן",
הוא ענה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.